השאלה הפתוחה של הפונקציה השלישית - e או i? ליה גוטניק

בשנים האחרונות העמקתי באופן עצמאי בתיאוריית הטיפוסים של קרל יונג ובמודלים שהתפתחו ממנה, ביניהם MBTI. לאורך הדרך גיליתי שמדובר בכלי שיכול לתרום רבות להבנה עצמית, לשיפור מערכות יחסים ולהתפתחות אישית, אך גם בכלי שמעורר לא מעט שאלות וביקורת - במיוחד בכל הנוגע לאופן שבו התיאוריה המקורית של יונג תורגמה והונגשה על ידי ארגון The Myers-Briggs Company.

אחת השאלות שעוררו בי ספק נוגעת למעמדה של הפונקציה הקוגניטיבית השלישית במבנה הטיפוס. בחלק מהחומרים הרשמיים של MBTI מופיעה הטענה כי לפונקציה השלישית אין בהכרח אוריינטציה קבועה, כלומר היא יכולה להיות מופנמת או מוחצנת ללא קשר לפונקציה הראשונה של הטיפוס. לדוגמה, במקום להציג את INTJ כבעל רצף פונקציות מוגדר של Ni, Te, Fi, Se, מוצגת לעיתים אפשרות שבה הפונקציה השלישית מסומנת רק כ-F, מבלי להכריע אם מדובר ב-Fi או ב-Fe.

בעיניי, גישה זו אינה רק עמומה, אלא גם מחמיצה חלק מהותי מהמבנה היונגיאני של האישיות. כאשר משאירים את הפונקציה השלישית כ"פתוחה", למעשה מערערים על ההיגיון הפנימי של המודל כולו - מודל שמבוסס על יחסים דינמיים בין ניגודים ועל סימטריה בין הכוחות השונים בנפש. במאמר זה אנסה להסביר מדוע לדעתי התפיסה הזו בעייתית, למה היא אינה נתמכת באופן מספק במחקר או בספרות המקצועית, וכיצד הבנה מדויקת יותר של הפונקציה השלישית יכולה להעמיק משמעותית את הבנתנו את הטיפוס ואת תהליך ההתפתחות האישי.

אז מה מיירס בריגס (החברה בע"מ) אמרו בעצם?

אז הניסוח המדויק של ארגון מיירס בריגס אודות האוריינטציה של הפונקציה השלישית הוא: "ישנה אי הסכמה לגבי האוריינטציה של הפונקציה השלישית, כאשר מומחים מסוימים אומרים שאם הפונקציה הראשונה מוחצנת לדוגמה, אז כל האנרגיה הולכת אליה, ואז יתר 3 הפונקציות יהיו מופנמות כי הן מקבלות פחות אנרגיה. אחרים טוענים שעל מנת שיהיה איזון אמיתי הפונקציה השלישית חייבת להיות מנוגדת לגמרי מהראשונה גם בסוג שלה וגם באוריינטציה שלה." ארגון מיירס בריגס השאירו מקום לכל אחד לבחור לפי החוויה שלו לאיזה כיוון פונה הפונקציה השלישית.
בכך, הם לא באמת קבעו כלום, אלא רק אמרו - אין הסכמה בנושא, יש החושבים כך ויש אחרת, אתם תחליטו לבד, אנחנו לא נכנסים לזה…

מי הם ה"מומחים" האלה בעצם?

המומחים אליהם מתכוונים "מיירס בריגס בע"מ" הם בלוגרים ואנשים נוספים בעולם הטיפוסים - יש לא מעט דיון סביב "למה התכוון קרל יונג כאשר אמר שהפונקציות האחרונות חייבות להיות מנוגדות לעיקרית" - אך אין שום מחקר אמפירי או גורם רשמי שטוען זאת. רוב החוקרים העצמאיים בתחום הטיפוסים מסכימים עם הגישה היותר קונבנציונלית של הפונקציות (INTJ - Ni, Te, Fi, Se).
עצם זה שנראה ש"מיירס בריגס" בעצמם לא משוכנעים לגמרי לגבי הפונקציה השלישית כמנוגדת באוריינטציה שלה לראשונה אמור להיות טיעון מספיק חזק לכך שאמירה זאת אינה נכונה, אבל למען הסר ספק, הנה פירוט ומספר סיבות נוספות. בהמשך אסביר גם למה המודל הקונבנציונלי יותר הגיוני והרמוני.

סיבות שהאמירה שפונקציה שלישית 'יכולה להיות או מופנמת או מוחצנת' לא נכונה:

1. מיירס בריגס לא פרסמו שום ממצאים, סטטיסטיקה או מחקרים התומכים בטענה הזו. הם טענו שישנם "מומחים" מסתוריים שאותם לא ציטטו ולא ציינו בשם. האמירה שלהם היא מאוד גנרית והיא ללא שום הפניה לספרות מחקר, מקורות, שמות של חוקרים או ממצאים כלשהם.

2. ה"מומחים" אליהם מתכוונים הם ככל הנראה בלוגרים ואנשים מעולם הטיפוסים אשר דנים בינם לבין עצמם לגבי פרשנות על יונג. 'ככל הנראה' משום שהם לא טרחו מעולם לפרסם ולו שם אחד של חוקר או חוקרת העומדים מאחורי הטענה. לבולגרים הללו אין קונצנזוס ורוב הדיונים הללו הם בגדר השערות בלבד ללא שום תמיכה של מחקר.

3. חברת Myers-Briggs פועלת כגוף מסחרי לכל דבר, שמטרתו המרכזית היא מכירת שאלונים והפקת הכנסות, ולא בהכרח קידום מחקר מדעי פתוח בתחום האישיות. בהתאם לכך, חלק ניכר מן הנתונים, שיטות המדידה והביסוסים האמפיריים אינם נגישים באופן מלא לקהילה המחקרית, מה שמונע אפשרות של בדיקה ביקורתית מסודרת או תהליך של peer review.

בפועל, ההיעדר של שקיפות מחקרית מאפשר גם פרשנות גמישה מאוד של תוצאות השאלון: כאשר אדם אינו "נכנס בצורה חלקה" לאחת הקטגוריות, ניתן להסביר זאת כסטייה פונקציונלית או כהיפוך של פונקציה מסוימת, במקום להכיר באפשרות של חפיפה בין-טיפוסית או מגבלות של הכלי עצמו. באופן זה, המודל שומר על רמת "דיוק" מדווחת גבוהה יותר, אך לעיתים על חשבון בירור אמיתי של מורכבות האישיות.

 לכן, כאשר קיימת ספרות מחקרית רחבה המציעה מודלים חלופיים או ביקורתיים יותר, קשה להצדיק קבלה אוטומטית של הממצאים של Myers-Briggs כבסיס בלעדי להבנת אישיות.

4. שאלון ה MBTI נבנה על תיאוריה קיימת - שממנה יצאו תיאוריות ומחקרים רבים נוספים (סוציאוניקה, ג'ון בייבי, לינדה ברנז, מודל 4 טמפרמנטים של קיירזי, דריו נרדי, פסיכולוגיים יונגיאנים שפרשו את דבריו ועוד הרבה אחרים), שאינם כפופים לחברת מיירס בריגס ולנהלים שלה. לא נכון להתעלם מאוקיינוס שלם של מחקרים וממצאים נוספים בתחום, שלעומת מיירס בריגס, כן עשו מאמץ לעשות מחקרים אמפיריים, דיווחו על הממצאים שלהם ועשו איסוף נתונים. לא מעט חוקרים עצמאיים תומכים במודל הקונוונציונלי.

מחקרים וממצאים בתחום

1. כאשר בוחנים את הספרות הרחבה שהתפתחה סביב רעיונותיו של קרל יונג, רואים שרוב המודלים המעמיקים יותר של הטיפוס אינם מתייחסים לפונקציה השלישית כ"בלתי מוגדרת" באוריינטציה שלה, אלא כחלק ממבנה סימטרי. כלומר, אם הפונקציה הראשונה מופנמת, הפונקציה השלישית גם היא מופנמת; אם הראשונה מוחצנת, גם השלישית מוחצנת. הסיבה לכך היא שהפונקציות אינן רשימה אקראית של העדפות, אלא מערכת מאוזנת של ניגודים.

2. גם המודל של ג'ון ביבי מחזק את ההבנה הקלאסית של הפונקציה השלישית, אך לא משום שהוא "פשוט קבע כך", אלא מפני שכל המבנה התאורטי שלו נשען על כך. ביבי הרחיב את מודל ארבע הפונקציות של יונג למודל של שמונה פונקציות ארכיטיפיות, שבו לכל פונקציה מודעת יש צל לא-מודע באותה צורה אך באוריינטציה הפוכה. מבנה זה אפשרי רק אם ארבע הפונקציות הראשיות עצמן מסודרות בסימטריה עקבית - כלומר הראשונה והשלישית חולקות אותה אוריינטציה, והשנייה והרביעית חולקות את האוריינטציה ההפוכה.

אם הפונקציה השלישית הייתה יכולה להיות מופנמת או מוחצנת באופן שרירותי, כל ההקבלה הארכיטיפית שביבי מציע הייתה נשברת: לא הייתה התאמה ברורה בין האגו לצל, והמודל היה מאבד את הסימטריה שעליה הוא נשען. במילים אחרות, עצם העובדה שמודל ביבי עובד כמערכת שלמה ותואם לחוויות קליניות של מטופלים, מחזקת את ההנחה שהפונקציה השלישית אינה משתנה באוריינטציה שלה באופן אקראי, אלא נשמרת בהתאם למבנה הטיפוס. 

3. גם עבודתו של ד"ר דאריו נארדי מחזקת את המודל הקלאסי. במחקריו, שבחנו פעילות מוחית באמצעות EEG בקרב אנשים מטיפוסים שונים, נמצאו דפוסים עקביים של הפעלת אזורי מוח מסוימים בהתאם להעדפות הקוגניטיביות של הטיפוס. אצל INTJ, למשל, נמצאו דפוסי פעילות שתואמים יותר לרצף הקלאסי Ni–Te–Fi–Se. בפרט, נצפתה הפעלה של אזורים הקשורים לעיבוד פנימי אישי, הערכה סובייקטיבית וגיבוש עמדה ערכית עצמאית - מאפיינים המזוהים עם Fi. לעומת זאת, לפי הממצאים שפרסם, לא נראתה אצל פרופיל זה הפעלה משמעותית של האזורים שהוא מקשר ל-Fe, כלומר לתהליכים של סנכרון רגשי עם הסביבה, קריאת מצב חברתי והתאמה להרמוניה קבוצתית.

המשמעות של ממצאים אלו היא שלא מדובר רק בפרשנות תיאורטית של כתבים יונגיאניים, אלא גם באינדיקציה פיזיולוגית: כאשר נבדקו דפוסי פעילות מוחית של אנשים המזוהים כ-INTJ, נמצאה תמיכה לדפוסים התואמים Fi כפונקציה שלישית, ולא ל-Fe. לכן, הטענה שהפונקציה השלישית יכולה להיות "או מופנמת או מוחצנת" ללא חשיבות למבנה הטיפוס אינה מקבלת חיזוק גם מהממצאים האמפיריים של אחד החוקרים המרכזיים בתחום.

4. אם מחליפים את Fi ב-Fe אצל טיפוסי INTJ מתקבלת תצורה שבה גם Te וגם Fe פועלות כמערכות שיפוט מוחצנות. במבנה כזה כל מנגנוני ההערכה של האישיות מכוונים החוצה - האחד דרך לוגיקה אובייקטיבית ותכליתית, והשני דרך דינמיקה רגשית-חברתית. התוצאה היא שאין עוגן ערכי פנימי יציב שמארגן את שתי המערכות הללו מבפנים.

אבל כאן נוצרת בעיה מבנית עמוקה יותר: שתי פונקציות שיפוט מוחצנות לא יכולות לפעול כצירים מקבילים של החלטה מבלי להיכנס למתח מתמיד. Te ו-Fe מגדירות "נכון" ו"ראוי" לפי קריטריונים שונים ואף מתנגשים - האחד מציב אמת פונקציונלית-מערכתית, והשני מציב הרמוניה בין-אישית. כאשר שתיהן ממוקמות בעמדת שליטה חיצונית, אין היררכיה פנימית שמכריעה ביניהן, ולכן כל הכרעה הופכת לתנודתית או תלויה בסיטואציה ולא בעקביות מבנית.

במצב כזה, האישיות מאבדת את היכולת להיות מכוונת-עקרון. במקום אינטגרציה בין שיקול לוגי לערכי, מתקבלת מערכת של "שני שופטים חיצוניים" שמתחרים זה בזה, ללא גורם מתווך שמגדיר מה עדיף כאשר הם מתנגשים. זה בדיוק מה שמערער את ההתאמה למודל INTJ, שמבוסס על רעיון של ליבה פנימית מארגנת (Fi) שמסננת גם את היעילות של Te וגם את המשמעות הערכית של העולם החברתי.

5. למעשה, ברגע שמוותרים על האוריינטציה של הפונקציה השלישית, מאבדים חלק משמעותי מהיכולת להבין את הטיפוס מעבר לסטריאוטיפים. אדם יכול להיראות מאוד לוגי או מאוד חברותי כלפי חוץ, אך ההבדל בין Fi ל-Fe כשלישית משנה לחלוטין את המבנה הפנימי: האם הערכים שלו נבנים מתוך אמת אישית, או מתוך שדה רגשי חברתי? זו לא שאלה קטנה - זה לב האישיות.

הפילוסופיות מהן הושפע יונג

קרל יונג לא פיתח את רעיונותיו בחלל ריק. הוא הושפע עמוקות ממסורות עתיקות: אלכימיה, גנוסטיקה, מיסטיקה נוצרית, טאויזם, והפילוסופיה של ניגודים משלימים. עבורו, הנפש לא הייתה אוסף תכונות אלא מערכת דינמית של איזונים, שבה כל כוח יוצר את ניגודו ומשלים אותו.

רעיון זה בולט במיוחד בתפיסה האלכימית של איחוד הניגודים. האלכימאים ראו בטבע מערכת שבה כל יסוד נושא את ההפך שלו: שמש וירח, זכר ונקבה, חומר ורוח. יונג אימץ רעיון זה ישירות אל הפסיכולוגיה: כל עמדה מודעת מולידה עמדה לא-מודעת משלימה.

אם ניישם זאת על הפונקציות, הסדר הקלאסי יוצר מבנה הרמוני:

דומיננטית ורביעית הן ניגודים מוחלטים (למשל Ni מול Se).

פונקציה תומכת ושלישית הן גם ניגודים אך בדרגת מודעות שונה (Te מול Fi).

כך מתקבלת מערכת סימטרית שבה לכל כוח יש מקבילה ומשלים.

כאשר אומרים שהפונקציה השלישית "יכולה להיות או מופנמת או מוחצנת", שוברים את הסימטריה הזו. המודל כבר לא מתנהג כמערכת אורגנית של ניגודים, אלא כאוסף מקרי של פונקציות. זה אולי נוח לצורך פישוט שאלון, אך זה מרחיק אותנו מהרעיונות המקוריים של יונג על מבנה הנפש.

במילים אחרות: אם נוותר על העקביות של הפונקציה השלישית, לא רק שנאבד דיוק בטיפוס - נאבד גם את ההיגיון הפנימי של המודל כולו.

מסקנה - להפסיק לנחש, להתחיל להבין

הוויכוח על האוריינטציה של הפונקציה השלישית עשוי להישמע במבט ראשון כמו מחלוקת טכנית או תאורטית בלבד, אך למעשה יש לו השלכות עמוקות על האופן שבו אנו מבינים אישיות, התפתחות וצמיחה. אם נתייחס לפונקציה השלישית כאל משהו "פתוח לפרשנות" ללא מבנה ברור, אנו מאבדים חלק מרכזי מהלוגיקה של המודל היונגיאני: הרעיון שהנפש פועלת דרך מערכות של ניגודים משלימים, ושכל חלק באישיות מתקיים ביחס הדדי לאחרים.

עבורי, זהו גם ההבדל בין שימוש ב-MBTI כשאלון מסחרי שמספק תוויות, לבין שימוש בו ככלי להתבוננות פנימית. כאשר מבינים שהפונקציה השלישית שומרת על אותה אוריינטציה כמו הראשונה, נפתחת האפשרות לראות שכבות עמוקות יותר של האישיות - לא רק מה האדם מציג כלפי חוץ, אלא גם את עולמו הפנימי, את הקונפליקטים שלו, ואת הכיוון שבו תהליך האינדיבידואציה שלו עשוי להתפתח.

לכן, בעיניי, ההתעקשות על המבנה הקלאסי אינה "שמרנות" או היצמדות עיוורת למסורת, אלא ניסיון לשמר את העומק של המודל. המודל של קרל יונג נועד לתאר מערכת נפשית חיה, מורכבת וסימטרית - לא רשימת תכונות מקרית. ככל שמתרחקים מהמבנה הזה לטובת פישוטים נוחים או אמירות מעורפלות, כך מאבדים את מה שהפך את התיאוריה מלכתחילה לכל כך משמעותית: היכולת שלה להסביר לא רק איך אנשים נראים מבחוץ, אלא איך נפשם מאורגנת מבפנים.

מרגישים שיש לכם עוד מה להגיד על זה? בואו נמשיך את הוויכוח (הבריא) בקבוצה. פתחנו קבוצת וואטסאפ למאבחני אישיות ולאנשים שמבינים (ומביעים) עניין ב-MBTI, שבה אפשר להתפלפל על טיפוסים בלי מעצורים:

להצטרפות לקבוצה:"מרכלים על טיפוסים" תלחצו כאן