P ו־J: לא רק "ספונטני" ו"מאורגן"

אחד המאפיינים המוכרים ביותר במודל טיפוסי האישיות MBTI הוא הדיכוטומיה – כלומר, ההבחנה והחלוקה – בין האות P לבין האות J. בדרך כלל נהוג להסביר אותה ברמה ההתנהגותית: טיפוסי P נתפסים כפתוחים, גמישים וספונטניים, בעוד שטיפוסי J נתפסים כמסודרים, מאורגנים ושואפים לסגירת קצוות ולהכרעה.

יש אמת מסוימת בהגדרה הזו, אך היא שטחית וכללית מדי. היא מתארת רק את התוצאה החיצונית בשטח, אך אינה מסבירה את התהליך הפסיכולוגי העמוק שמאחוריה.

בפועל, לא כל טיפוסי ה־P פתוחים לאותו סוג של מידע, ולא כל טיפוסי ה־J מארגנים את אותו תחום בחיים. כדי להבין את ההבדלים האמיתיים ביניהם, אנחנו צריכים לצלול אל "הפונקציות הקוגניטיביות" – אותם כלים מנטליים פנימיים שדרכם המוח שלנו מעבד את העולם.

מה משותף לכל טיפוסי P?

כל פונקציות התפיסה (Perceiving – ומכאן האות P) חולקות עיקרון משותף: הן שומרות על פתיחות כלפי מידע חדש מהעולם ומאפשרות לתמונה להתעדכן לפני שממהרים להגיע למסקנה או החלטה חותכת.

אבל פתוחים למה?

כאן נכנסת הפונקציה הספציפית שמובילה את הטיפוס:

• Ne (אינטואיציה מוחצנת): פתוחה לרעיונות חדשים, אפשרויות מופשטות, קשרים בין מושגים שונים ופרשנויות חלופיות.

• Se (חישה מוחצנת): פתוחה למה שמתרחש ברגע הנוכחי, לחוויה החושית הישירה, לסביבה הפיזית ולהזדמנויות קונקרטיות (מוחשיות).

לכן, גם INFP וגם ESFP הם טיפוסי P, אך אופי הפתיחות שלהם שונה לחלוטין.

ה־INFP יטה להישאר פתוח לאפשרויות תיאורטיות, לרעיונות ולנקודות מבט מחשבתיות. גם כאשר נראה שהגיע למסקנה, הוא עשוי לחשוב: "אבל אולי יש עוד דרך להסתכל על זה?"

לעומתו, ה־ESFP ייטה להישאר פתוח למה שקורה במציאות הפיזית עצמה – למה שניתן לראות, לשמוע, לחוות ולעשות כאן ועכשיו. הוא עשוי לשנות כיוון ופעולה במהירות כאשר הסביבה משתנה, אך לא בהכרח יבלה זמן רב בחקירת תיאוריות או אפשרויות מופשטות.

כלומר, שניהם "פתוחים" (טיפוסי P), אך כל אחד מהם פתוח לעולם תוכן ומידע שונה לחלוטין.

מה משותף לכל טיפוסי J?

אותו עיקרון הפוך נכון לגבי פונקציות השיפוט (Judging – ומכאן האות J).

כל פונקציות השיפוט שואפות להעריך את המצב, להחליט, לעשות סדר ולהגיע להכרעה ברורה. אך גם כאן עולה השאלה:

מה בדיוק הן מארגנות?

• Te (חשיבה מוחצנת): מארגנת מערכות, משימות, תהליכים, משאבים ודרכי עבודה אובייקטיביות כדי להשיג יעילות ותוצאות בשטח.

• Fe (רגש מוחצן): מארגנת את המרחב האנושי – יחסים, תקשורת, תפקידים, ציפיות חברתיות והרמוניה ואווירה בין אנשים.

לכן גם ENTJ וגם ENFJ הם טיפוסי J, אך מוקד הארגון שלהם שונה מהיסוד.

ה־ENTJ ישאל את עצמו מבחינה הגיונית: "כיצד ניתן לבנות מערכת יעילה יותר, לייעל את תהליך העבודה או לחלק את המשימות בצורה נכונה?"

ה־ENFJ ישאל את עצמו מבחינה אנושית: "כיצד ניתן לשפר את שיתוף הפעולה, ליצור תיאום וחיבור בין האנשים ולבנות סביבה חברתית מתפקדת והרמונית יותר?"

בשני המקרים קיימת אותה נטייה חזקה לארגון ולהכרעה (J), אך כל פונקציה מפעילה את הנטייה הזו על תחום אחר לגמרי של המציאות.

ההבחנה העמוקה יותר

אולי הדרך המדויקת ביותר להבין את ההבדל המנטלי בין P ל־J היא זו:

• פונקציות התפיסה (P) מווסתות ומנהלות את קליטת המידע.

• פונקציות השיפוט (J) מווסתות ומנהלות את ההערכה, קבלת ההחלטות וארגון המידע שכבר נקלט.

סוג הפונקציה הספציפית הוא זה שקובע איזה סוג של מידע בכלל ייכנס לתהליך הזה. הנה "מילון" קצר של שמונה הפונקציות הקוגניטיביות והתחום שבו הן מתמקדות:

• Se (חישה מוחצנת): מידע חושי, מיידי ודינמי מהמציאות הפיזית.

• Ne (אינטואיציה מוחצנת): רעיונות, קשרים בין מושגים ואפשרויות עתידיות.

• Si (חישה מופנמת): זיכרונות, ניסיון קודם, פרטים והשוואה של ההווה לעבר.

• Ni (אינטואיציה מופנמת): דפוסים עמוקים, משמעויות נסתרות, חזון והשלכות לטווח ארוך.

• Te (חשיבה מוחצנת): מערכות, תהליכים, מבנים חיצוניים ויעילות ביצועית.

• Fe (רגש מוחצנת): יחסים, דינמיקה חברתית, ערכים קבוצתיים וצרכים של אחרים.

• Ti (חשיבה מופנמת): עקביות לוגית פנימית, דיוק מחשבתי והבנה של איך דברים עובדים לעומק.

• Fi (רגש מופנמת): ערכים אישיים עמוקים, מצפן מוסרי פנימי ואותנטיות עצמית.

לסיכום

האותיות P ו־J אינן מתארות פשוט תכונת אופי שטחית כמו "ספונטני" או "מסודר". הן מתארות העדפה של המוח לשני תהליכים שונים:

טיפוסי P נוטים להשאיר את חלון התפיסה שלהם פתוח ולהמשיך לקלוט עוד ועוד מידע לפני שהם חותכים. טיפוסי J נוטים להעריך, לעשות סדר, להביא למבנה ולהכריע.

אולם, הדרך שבה כל אדם עושה זאת בפועל תלויה בפונקציות הקוגניטיביות הדומיננטיות שלו. זו הסיבה ששני אנשים יכולים להיות שניהם טיפוסי P או שניהם טיפוסי J, אך להפגין פתיחות או צורך בארגון בתחומים שונים ומנוגדים לחלוטין.

במובן הזה, האותיות P ו־J מספקות לנו רק את המסגרת המבנית הכללית, ואילו הפונקציות הקוגניטיביות הן אלו שיוצקות לתוכה את התוכן ומעניקות לה את המשמעות הפסיכולוגית המדויקת והעשירה שלה.

 

---

מרגישים שזה רק קצה המזלג? בואו נמשיך לדבר על זה. פתחנו קבוצת וואטסאפ לאנשים שמבינים (ומביעים) עניין ב-MBTI, שבה אפשר להעמיק בטיפוסים ולשאול על כל מה שמעניין בלי מעצורים.

 

להצטרפות לקבוצה:"מרכלים על טיפוסים" תלחצו כאן